יצירת קשר

לפרטים נוספים אנא מלא/י את פרטייך וניצור עימך קשר בהקדם.

שם
טלפון
אימייל
הודעה

הודעות האתר

  • סידור מטבח עשה זאת בעצמך סידור המטבח - חוברת הפעלה ב-3 חלקים, קל ברור ופשוט ובעיקר מקצועי, בשיטת עשה זאת בעצמך. מומלץ לקרוא לאט ובעיון וליישם צעד אחרי צעד. מובטח לכן מטבח כמו שלא חלמתן אפילו.
  • עובדות על סדר/אי סדר שאנחנו יודעים או לא 1. לעשיית סדר בבית הפיזי יש פוטנציאל גדול להוביל לסדר בבית האישי (נפשי) ומשם לעשיית סדר בתחום הבין אישי (בבית ובכלל).  
  • סירים …סירים…מכסים… כאשר יש לנו מספיק מקום לכל הסירים על מכסיהם….. אשרנו. אך כאשר אין מספיק מהדבר הזה שנקרא מקום אכסון...
  • סידור המזווה וקניה במידה כאשר כל המוצרים הקשים מפוזרים אי שם בארון/ות יש סיכוי גדול ש:
  • מסמכים / דואר אשרי האנשים אשר מתייקים מסמכים שנייה אחרי שנקראו (אפילו יום אחרי , אשרי) אם אינכם נמנים באותה קטגוריה, המלצתי:
ראשי המלצות אוגוסט 2008 - (הרצליה) סידור של כל הבית - המלצה או סיפרון

אוגוסט 2008 - (הרצליה) סידור של כל הבית - המלצה או סיפרון

טוב, אז מסודרת אף פעם  לא הייתי.
חשבתי שאין לי את זה!!
הייתי ילדה בלגניסטית, נערה בלגניסטית, ואף אישה כזאת...

ידעתי שהזכרון שלי זורם איתי ולא מאכזב...
בספריה שלי הייתה מהפכה, אבל כל דבר מצאתי בשנייה.
וכשאמא שלי הייתה מסדרת לי אותה, מבחינתי היה זה כאוס מושלם, לא מצאתי דבר.
לימים התחתנתי קניתי דברים, במחשבה להשתמש אך עצם העובדה שקניתי כנראה סיפקה אותי, מתוך ידיעה שבאחד הימים עוד אשתמש.
כך הפך ביתי למחסן שיש בו הכל ובכל מקום.
הצלחתי לעשות איזשהו סדר, (יותר נכון, המנקה הצליחה...)
אך גם כשניסיתי בחריקת שיניים לעשות משהו לבד תמיד נשאר ה"פיניש" איתו לא הצלחתי להסתדר.
נשארו הרבה "פינישים" כל דבר שהתחלתי לסדר
עזבתי באמצע כי קיבלתי "בלאק-אאוט" העדפתי ללכת לישון, אולי אמא שלי תבוא לעשות "סדר"  שעל פניו נראה יפה אבל זוכרים בשבילי זאת הייתה מהפכה...

אמשיך...  נולדו לי שני ילדים מקסימים שדבר לא החסרתי מהם, לא נראה לי שיצא צעצוע חדש ולא ידעתי עליו עוד בטרם הגיע חנויות.
אם הוזמן מישהו להכנס אליי הביתה, דבר שהיה קורה לעתים רחוקות, זה היה קורה כמובן רק לאחר ביקור המנקה...

בשנים האחרונות חברים שהזמינו אותנו אליהם פעמים רבות כבר היו רומזים שלמרות השנים הרבות שאנחנו מכירים הם לא היו אצלנו בבית... ואף התחילו להתבדח..  על חשבוני, הייתי מעבירה את זה באיזו בדיחה עסיסית שמטיסה אותנו לנושא אחר ומהר,
 כי מה אומר ?
שלא נעים לי מהבלגן??

ביום הולדתי  ה - 40 הייתי בטוחה שבעלי המדהים יפתיע אותי ויביא לי מישהי שמסדרת.
לאור העובדה  שהייתי מקליטה תכניות כאלה וצופה בהם כמו בסרט מתח, לעתים כשהיה יושב לידי, לא ממש הבין את הדרמה שבגללה זולגות דמעות מעיניי... כשאני "בסה'כ" צופה באנשים שמסדרים בתים.

אז ביום הולדתי ה - 40 בזבז המון כסף למועדון לילה
לשם הוזמנו משפחה וחברים, וכל רגע שעובר בתוך יום ההולדת, ומאותו רגע - אני חושבת על הבזבוז של מסיבת ההפתעה ושואלת את עצמי מדוע לא להוציא את הסכום  הזה על סדר בבית, זה הרי הדבר שאני הכי רוצה מזה שנים.

ואז החלטתי שזה מגיע לי וזה מה שאני רוצה,
לבזבז את הכסף שלי על דבר שייתן מרגוע לנפשי.

התכתבתי עם כל מי שעלה לי באינטרנט שמסדר בתים, היו כאלה שרצו לדבר איתי למרות שבקשתי להתכתב.
כנראה שעוד לא הייתי מוכנה לדבר על זה.

ואז הגעתי לאניק, התכתבנו מספר פעמים,
אניק קיבלה אותי כמו שאני עם המגבלות שלי בחן כזה שלא פוגשים כל יום.

באחת משיחות המייל שלנו היא הגדירה את עצמה כ"בולדוזר", זה ממש קסם לי, אני מאוד צריכה את הבולדוזר הזה...

רק כאשר אני הייתי מוכנה לשיחת הטלפון היא התבצעה...
וקבענו פגישה, אני הייתי בחרדות בקשתי מחברה טובה שתהייה נוכחת דבר שברגע האחרון לא יצא לפועל, חברתי נאלצה "להבריז".
הבנתי שאני צריכה להתמודד מול ה"מסדרת" לבד,
איזה פדיחות...

ידעתי שכשנכנסים הביתה זה לא ממש אסון  כי כמובן שהזמנתי מנקה יום קודם...
אבל גם ידעתי שהמסדרת תגיע גם לכל מה שנסתר וכמה שהגלוי רב, הנסתר רב ממנו.
יש בביתי מקומות אחסון בשפע שמפוצצים עד אפס
מקום.

קבענו לשעה 8 בבוקר, התעוררתי בערך בחמש בבוקר, התחלתי לסדר את הבית כמו שאני לא ממש יודעת ...
הילדים בחופש גדול הנחתי להם לישון שרק לא יפריעו לי לסדר לפני שהיא תגיע.
צלצול הטלפון שיתק אותי, היא כאן !!
פתחתי את הדלת,
נכנסת אניק – שזכורה לי מההתכתבות כ "בולדוזר"...

אבל מי שנכנסה הייתה מתוקה, עם גוף במידה שהייתה לי כשהייתי  בתיכון,
זאת ה "בולדוזר" ?
איזו אכזבה!!
אני מנסה לדבר לעצמי ולא לגרום לדמיוני להתממש... לא ליצור עתיד על סמך זה...
כי הקטנטונת הזאת רחוקה מלהיות מה שהיא מתיימרת... – ב ו ל ד ו ז ר ....
שוב הפילו אותי בפח ....
דווקא בדבר הכל - כך חשוב לי.
עלו מחשבות במוחי:
מה יאמר בעלי ?
"עליה בקשת כל כך הרבה כסף" ?
בטח יאמר לי שאבקש ממנה לא לבוא יותר..
איך אעשה זאת?
אני כולי במחשבות
אך היא, בתזזיתיות מבקשת לראות על מה המהומה....  ולמה קראתי לה...?
אנחנו מסתובבות בבית, והיא מבקשת ממני להראות לה את ה"בום", את המקום שהכי קשה לי איתו.
מה, היא לא יודעת ?
הרי כל הבית קשה לי, אין לי שום פינה ריקה, הכל עמוס.
אמרתי לה שאני רוצה להתחיל בחדר של הבן הגדול שלי.
כאשר מסתכלים בחדר זה ממש לא מצב שכל מנקה ממוצעת לא יכולה להתמודד איתו, אבל כמו שכבר הסברתי רב המוסתר ...

התחלנו לרוקן כל מקום אפשרי , המיטה בחדר היא זוגית ועל המיטה ערימה המגיעה לגובה שמעל מטר, ואני חושבת לי שבעוד רגע אניק בורחת ואני צריכה לסדר הכל לבד.
התבדתי!!
כל דבר נשלח למקום אחר, אשפה למקומה בשקית המיועדת, דברים לתת בשקית אחרת, דברים אחרים  שיישארו, בשלב זה עדיין לא בשום מקום... אנ'לא רואה את הסוף.
 (מבחינתי הם היו בשום מקום אבל מאוחר יותר הבנתי שאניק יודעת בדוק איפה יהיו...)

אני רוצה לעזוב הכל וללכת לישון, שהיא תישאר לבד, אבל איך אפשר לתת לה להיות לבד ??
כי לבטח היא תזרוק הכל לשקית האשפה מבלי שאשים לב...
אני לא זזה ממנה...
אניק מבקשת סולם, היא מטפסת לגובה כמו ילד גמיש וזריז, מפלסת מקום בין כל הערימות.
מדי פעם אני שואלת אותה לגבי פריט זה או אחר איפה הוא בידיעה שהיא עומדת לומר לי ...בפח..
והנה היא שולפת אותו משום מקום, מתחת לאיזו ערימה.
בעלת  זיכרון פנומנאלי, זכיתי  !!

כל דבר שנשלח לשקית הפח.. עבר לשם באישורי,
לא היה דבר אחד ולו הקטן ביותר גם אם היה זה דף נייר שלא רואים מה היה מקושקש שם מרוב השנים שמחכה להיקרא.
אני דיי מרוצה מהקטנטונת הזאת, אבל נראה אותה בסוף הרי עם ה"סופים" יש לי בעיה, נראה את ה"בולדוזר" הזאת מתמודדת עם הפיניש הנצחי והבלתי אפשרי.
טוב, כבר נהייה מאוחר אני כבר לא רואה בעיניים, ואני נחשבת לאחת שיכולה להחזיק מעמד עד השעות הקטנות מאוד של הלילה.
מה קורה לי ?? אני ממש בשביזות...
מה איתה?? כאילו רק עכשיו התחילה לעבוד, במרץ!
זאת מכונה הקטנטונת הזאת!!
אני רואה שהחדר מתרוקן ממה שהחלטתי לתת,
מה שהחלטתי לזרוק יוצא לפח האשפה,
מה שהחלטתי להשאיר חוזר למקום חדש המיועד לו ומקבל משמעות שלמעשה לשמה נקנה ולא נדחף לאנשהו ומחכה לייעודו...
החדר מתרוקן עוד ועוד ועוד ועוד...
האמת, הקטנה הזאת טובה, (בלבי אני אומרת)  היא חייבת לחזור להמשיך את שאר החדרים, יש לי עוד  כמה בבית, ואני רוצה אותם ככה – כמו החדר הזה, לא בא לי לצאת ממנו, נראה לי שהיום אני ישנה פה, שבעלי ישן עם הילדים שלו.

רק שאניק לא תחליט שלא שווה לה לבוא יותר,
אני אתחרפן אם זאת תהייה התגובה שלה,
אני צריכה להזכיר לה שכבר קבענו את הפגישה הבאה שלא תחליט פתאום שיש לה סידור אחר.

ועדיין נשארה ניירת שהיא מבחינתי ה"פיניש" המדובר...
שיעבור לאיזשהו מקום אחר.
היא סיימה, אמרתי יפה תודה,
והוספתי שאני חיית לילה שאסדר את הניירת הזאת בלילה אחרי שכולם ילכו לישון, בכייף...
אני בעודי יושבת בספריה של הבן שלי אוספת את הניירת לשקית רואה פתאום צל רוכן מעליי, ושואל "מה את עושה ? "
עניתי , "..כלום..."
היא שאלה "אז לאן את מעבירה את הניירת הזאת", ואני בתמימות מבלי להבין שזאת בריחה המוכרת לי הייטב בתור שיגרת חיים, הקטנטונת תפסה אותי על חם !!!
מה היא רוצה ממני??
אני לא יודעת מה לעשות עם זה.
יש לי אינספור תיקים אני בשניה מעלימה את זה מעיניה.
שרק תסתובב לדקה, אבל היא עוד פה מעליי,
נראה לי שהיא רואה את תוך נשמתי מתהפכת.

היא אומרת לי לא לא לא, עכשיו את מסדרת הכל.
אני לא רוצה שום נייר ללא כתובת...
ושניה לפני שאני פורצת בבכי ממרר...
אניק, בשיא הטבעיות מוציאה קלסר מהמקום שיועד עבורו, ומוציאה ניילונית.
ומבקשת ממני למיין את הניירות.
טוב, למיין אני יודעת, למדתי משהו מכל היום הזה...
אניק, בפשטות מכוונת אותי, ברוגע למרות יום עבודה מפרך, איך היא מפלסת דרכה אל נפשי המשתוקקת ליד מכוונת?
הנה זה קורה נייר ועוד נייר נשלחים למקום המיועד להם, לא כערמה של ניירות מיותמים אלא נייר בעל ערך!!
אני לא מאמינה שהיה פיניש ליום הזה!
היא קנתה אותי השובבה הקטנה הזאת!!

לאחר מספר ימים  כאלה שלאחריהם הנפש שלי צוחקת צחוק גדול, רווח לי.
הכל במקום!
גם הדברים שהיה לי כל כך קשה לוותר עליהם, אין להם מקום בביתי כרגע, גם אם ישלמו לי עבורם, לא אסכים לקבלם.

היום אני אחרי שיעור גדול לחיים!!
החיים הרבה יותר פשוטים,
כל ההחלטות שקשה היה לי לקחת, היום זורמות ביתר קלות.
אני מסתובבת עם חברה בקניות, שבעבר לא הייתה לה חשבונית שסכומה קטן משלי – היא בוחרת בקפידה כל דבר ורק אז מחליטה, וגם בדרך לקופה נפרדת מכמה מוצרים, ויותר מזה מול הקופאית לאחר שהעבירה את הבר קוד היא משנה דעתה, מתחרטת ומחזירה את המוצר.
אז הפעם החשבונית שלי הייתה קטנה משלה ובהרבה...
קניתי רק מה שהייתי צריכה באמת, רק לאחר שראיתי בדמיוני לאן שייך הדבר רק אז לקחתי.
אם אומר שלקראת הכניסה לבית הספר בכל שנה אני רוכשת ציוד לילדים בסביבות 1200 ₪ וזאת הוצאה ידועה מראש ומתוכננת, השנה לשם שינוי בעקבות הסדר שהתחולל בביתי המון ציוד נמצא מבין כל הערימות הכל ממויין כמו בחנות למוצרי כתיבה, כך שבמקום להוציא שוב כסף על דברים שכבר יש אבל אני לא יודעת איפה, עכשיו לכל דבר מקום, והפעם אני גם יודעת איפה.
אז הקניה לבית הספר וזה כולל פינוקים של מותגים כי אחרי הכל אני עדיין מפנקת את הילדים...
ובכל זאת הקניה לשני ילדיי לבית הספר השנה הגיעה לסכום מצחיק של 400 ₪... אני לא האמנתי....!!!

אז תודה לך אניק על שהארת לי את האור בקצה המנהרה!
לפני אניק כשהייתי נגשת למקום מבולגן נהייה לי חושך בעיניים, לא ידעתי איך להתמודד.
אחרי אניק - הכל פשוט יותר.

לפני אניק רציתי לרחוץ כלים אבל אין איפה לשים את הכלים הרחוצים כי אין לכל דבר מקום משלו,
ואם יש אז המקום לא פונקציונאלי, לא נוח לשימוש.
לא כייף להיכנס למטבח,
הוא נראה כמו מחסן לסירים מחבתות וכלי הגשה.
יש ים ארונות, אך שום דבר לא מצא את מקומו,
עכשיו אני יודעת שאין מה לעשות עם שמונה מחבתות, השארתי לי שתיים, אבל אני משתמשת רק באחת, כנראה שגם שתיים זה יותר מדי.
אחרי אניק – לכל דבר המקום שלו, מה שאין לו מקום לא נמצא אצלי יותר.
כל הדברים נגישים, נוחים לשימוש, פשוט כייף!!
אם בעבר לפני אניק הייתי נשארת בבית כדי לנקות אותו, ובערך שעתיים הייתי מסתכלת עליו והוא היה מביט בחזרה (הבית)
אז היום אחרי אניק אני פשוט לוקחת דבר ושמה במקום המיוחד ומיועד לו והבית מסתדר מעצמו.

שוב תודה לך על שהארת את חיי באור חיובי, אני רואה את ההשלכות בכל תחומי החיים.
הבנתי שאני יכולה להתמודד עם דברים שאני פוחדת מהם, ואכן מסתבר שאני נהנית מכך.
ממליצה עלייך בחום לכל, חשבתי שאתבייש לומר שהיה לי בלגן בבית כדי לומר כמה את שווה, אבל אני כל כך שלמה עם המקום שאני נמצאת בו שאין לי בעיה עם זה להיפך אני רואה זאת כשליחות.

אוכל לומר בפה מלא כי הקסמת אותי ואכן חוללת קסם בחיי !!

מורידה בפנייך את הכובע, תודה רבה מעומק נפשי, נשיקות.

סיגל